Wednesday, August 22, 2012

Notes On YD §89:1


THIS IS A BIT of an obscure post, but I am publishing it in order to defend my Dairy Non-Dairy Creamer post against statements made here which imply that I may not have done my due diligence in my understanding of YD §89. The following are my notes from the relevant portion of the siman.

אכל בשר אפילו של חיה ועוף אסור לאכול גבינה עד שישהה שיעור הזמן שבין סעודת הבקר לסעודת הערב והוא שש שעות והרמב"ם מפרש הטעם לפי שבאותו זמן הבשר נשאר בין שיניו. ומפני זה אף הלועס לתינוק צריך להמתין. ונלע"ד שאף לפי טעם זה המנקר שיניו צריך להמתין כיון שכבר חל עליו החיוב ולא פלוג רבנן שלא נתנו דבריהם לשיעורים ולא דמי ללועס שהלועס לא חל עליו החיוב מתחילה.

ויש טעם אחר לשיעור המתנת שש שעות נמצא ברש"י והוא מפני שהשומן מושך טעם עד זמן ארוך וכתב הטור דטוב לאחוז בחומרי שני טעמים.

ומשמע מדברי הב"י (או"ח סי' קעג ס"ב) ששיטה זו עיקר ולפיכך סתם כאן כמותה.

וכתב רמ"א לפי שיטה זו שאם מצא אח"כ בשר בין שיניו צריך להסירו ולהדיח פיו. ומ"מ לא צריך להמתין אלא משעה שאכל [– ש"ך].

ודעת התוס' אינו כן אלא שצריך קינוח והדחה [ונטילה  – עיין סעיף הבא] ולהמתין עד שסילק ובירך ואז מותר לאכול גבינה מיד. ודעת בה"ג ורבנו תם שאם עשה קינוח והדחה דלא בעי סילק ובירך אלא דאפשר שיש להמתין עד לאחר הסעודה משום חומרא בעלמא. והטעם שצריך קינוח והדחה הוא שלא יהא דבר נדבק בשינים וחניכים.

לפיכך כתב רמ"א די"א דאין צריכים להמתין שש שעות רק מיד אם סילק ובירך מותר ע"י ברה"מ. וכתב הש"ך בשם רש"ל שאם לא בירך ברה"מ אפילו כל היום אסור.

וכתב רמ"א שהמנהג הפשוט להמתין שעה ובתנאי שיברך ברכת המזון. והיינו שבאמת תפסו שיטה זו אלא שעשו פשרה בינה לבין שיטת הרמב"ם אף שאין פשרה זו לדינא ולא אשכחן טעם ורמז לשיעור זה [– מהרא"י הובא בד"מ].

וכתב הט"ז דדבר פשוט הוא דמי שנוהג בקולא זו צריך ג"כ קינוח והדחה. אלא שבד"מ הרמ"א עצמו הביא דברי האו"ה דלא צריך והביאו הש"ך ג"כ. וכתב רמ"א דאם לאחר השעה מצא בשר בין שיניו צריך להסירו.

עוד כתב רמ"א די"א שאין לברך ברה"מ ע"מ לאכול גבינה אבל אין נזהרים בזה. ותמה הט"ז על מש"כ שאין נזהרים דהא בעינן סילק ובירך וכשמברכים ע"מ לאכול אין מסלקים עצמם אדרבה מכינים עצמם לסעודה אחרת. ולא אבין כי הרי לשיטתו לא היה לו להקשות כלום שהרי הוא סובר שצריך קינוח והדחה והנה לדעת הבה"ג ור"ת סגי בזה אף בלא סילק ובירך וא"כ שפיר יש להם ע"מ שיסמכו. מיהו כיון שראינו שדעת הרמ"א אינו כדבריו גבי קינוח והדחה לכן נלע"ד דאם עושים קינוח והדחה א"כ יש להם ע"מ שיסמכו כמ"ש אבל אי לאו הכי לאו שפיר עבדי ודברי הט"ז עומדים וקיימים.

וכתב רמ"א דיש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה. ויש לתמוה מה הוסיף בזה על דברי המחבר. והתירוץ נראה לי בדרך שכתבנו שדעת המחבר ששיטת הרמב"ם עיקר ואף אם אין טעם הרמב"ם דוקא עיקר מ"מ שש שעות עיקר אבל דעת רמ"א שדברי התוס' עיקר ועל כן מעיקר הדין לא בעינן שש שעות כלל דליתא לטעם הראשון וליתא ג"כ לטעם השני לענין זה. הלכך מה שכתב כאן חומרא בעלמא הוא שיש מדקדקים שאף דנקטינן כדעת התוס' או ר"ת אפ"ה ממתינים שש שעות. וזה נראה ברור לע"ד.

ועל זה באו דברי רעק"א כאן שכתב דבלעיסה כיון שבלאו בכי יש מתירין לגמרי אין ממתינים שש שעות. וטעם הדבר נראה כמ"ש דלפי דעת רמ"א באמת לא נקטינן לא כהרמב"ם ולא כרש"י, והנה לדעת התוס' עכ"פ לא גרע לעיסה מאכילה דלא צריך להמתין כלל וזהו עיקר הדין וכשאנו מחמירין כהשיטה דצריך שש שעות די לנו באחיזת חומרי אחד משני הטעמים. ולכן בלעיסה עושה קינוח והדחה ודי בכך דהא לעיקר דינא לא צריך יותר מזה ואם נחמיר להמתין כהחולקים שלא כעיקר הדין מ"מ לטעם שכתב רש"י החולקים מתירין כאן לגמרי וכולי האי לא מחמרינן. ולפמש"נ מה שאומרים דאף רעק"א מודה דצריך להמתין שעה אין לו יסוד כלל. הלכך אם נחמיר נחמיר כמש"כ הפרמ"ג דבעי שש שעות בכל אופן ואם נקל נקל לגמרי כדעת רעק"א וכמש"נ.

2 comments:

  1. While I personally would disagree and consider your suggestion Bitul Issur l'Chatchila, you seem to be in good company. This week's Daf HaKashrus from the OU contains the following Psak:
    I once asked Rav Belsky if someone can be mevatel milk bshishim in ones coffee during the six hour waiting period after eating meat. [My application of this is to some non-dairy creamers that have a little bit of milk in them and since we do not say chanan on heter, shishim is only needed against the little milk in the non-dairy creamer.] He said yes, as the minhag is on the gavra to wait six hours, and thus would not violate ein mivatlin issur lechatchila.

    ReplyDelete