Saturday, February 25, 2012

On Veset ha-Ḥodesh


כנראה אין זה דבר שלם כלל אבל אעתיקו כאן כי אני נבוך בזה ואם יש מישהו יכול לפרש הענין או אפילו קצתו אשמח לשמוע.

בענין וסת החודש שאינו קבוע

איתא בטור (סימן קפ"ט סעיף ב') ז"ל: ואפילו קודם שקבעתו שלש פעמים חוששת, שמיד אחר שראתה פעם אחרת לסוף עשרים חוששת מכאן ואילך כשיגיע יום עשרים, וכן בראיית הימים שהוא לימים ידועים לחודש מיד אחר שראתה פעם אחת ליום ידוע לחודש כגון בא' או בה' בו חוששת לפעם אחרת לזה היום ואסורה לשמש כל אותה העונה כו', ע"כ.

על החשש של יום החודש כתב הבית יוסף (שם) וז"ל: משנה בפרק האשה שהיא עושה צרכיה (דף סג:) היתה למודה להיות רואה ביום ט"ו שינתה ליום עשרים זה וזה אסורים שינתה וכו' שינתה ג' פעמים ליום עשרים הותר ט"ו וקבעה לה יום עשרים, ומשמע דבין בוסת הפלגות בין בוסת הימים איירי מתניתין, ולפיכך כתב רבנו וכן בראיית הימים שהוא לימים ידועים בחודש וכו', עכ"ל. וקשה לי איך קאמר דמשמע דאיירי מתני' גם בוסת הימים, הא בפרק בנות כותים (דף לט.) מפרשינן לה למתני' בהפלגות, דאמרינן התם אמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא ט"ו לטבילתה שהן כ"ב לראייתה, ואם איתא לכאורה הוה ליה לפרושי באופן יותר פשוט דהיינו בט"ו לחודש, דלא בא שם אלא לפרש המשנה באופן שלא יפול הוסת בימי זיבה. ומה שהבין הב"י בפשיטות דל"ש בין וסת ההפלגות לוסת החודש, אחקור בו בסמוך.

ועיינתי בספרים ומצאתי שהרגיש בזה הלחם ושמלה (סק"ו), וז"ל: ואולם הראב"ד בס' בעה"נ כתב ראיה אחת דחוששת לוסת הפלגה מהך מתני', ועוד כתב ראיה אחרת דחוששת גם לוסת הימים מברייתא (דף סד.) היתה למודה לראות יום עשרים ושינתה ליום שלשים זה וזה אסורים, דברייתא זו מיירי בוסת הקבוע לימי החודש. ומדהוצרך שתי ראיות נראה לכאורה דעתו דממתני' ליכא ראיה לוסת הימים, דאיכא למידחי דלא מיירי רק בוסת הפלגה (וכן משמע מדקאמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא יום ט"ו לטבילתה וכו') ודוקא בהא חיישי' גם לפעם א' אבל לוסת הימים איכא למימר דלא חיישי' וכו' ולפי"ז דעת רוב המפרשים דמפרשי גם הך ברייתא בוסת הפלגה וכו' אין לנו ראיה דצריכה לחוש לוסת הימים, ומ"מ מצד הסברא נראה דאין לחלק, והראב"ד אך לרווחא דמילתא כתב ראיה אחרת לוסת הימים, עכ"ל.

היוצא מדבריו שאין לנו ראיה מכרעת לחשש וסת החודש, אלא שמצד הסברא אין לחלק בינו לבין וסת ההפלגות. ועכשיו ניחזי אנן אם מצד הסברא לא חילקו הראשונים באלו.

בענין קביעות וסת החודש, כתב הראב"ד בספר בעה"נ (שער תיקון הוסתות עמ' מ"ח) וז"ל: הא' – ימי החודש, ואע"פ שאין הפלגתן שוה כגון מריש ירחא לריש ירחא או מחמשא בחרחא לחמשא בירחא וכיוצא בו ואע"פ שזה החודש מלא וזה החודש חסר, ולמדנו זה מן הדילוג שנחלקו בו רב ושמואל, ע"כ. וכדברי הראב"ד כך הם דברי התוס' (דף סד. בד"ה איתמר) אלא דמשמע שעיקר ראיית התוס' היא מן הגמרא דס"פ בנות כותים (דף לט:) דחזאי ריש ירחא וריש ירחא כו'.[1]

והרמב"ן בחידושיו (דף סד. בד"ה ראתה) אחר שהביא שיטת הראב"ד והתוס' כתב בזה"ל: וקורא אני על עצמי מקרא זה (תהילים קלט:ו) [פְּלִיאָה] דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ, וכי הוסת מזל יום גורם או מזל שעה גורם שיהא תלוי ביום השבוע או ביום החודש, שהרי להפלגות שוות הדין נותן כן שכבר נתמלאה סאתה של זו וכן דרכן של נשים כולן וכן של אנשים בחלאים של בהפסקות שהן באין בהפסקות שוות או בשעת המולד של לבנה ובמילואה, אלא שיהא שיפורא גורם תמה הוא, ולפי דעתי בעניותי לא יפה כוונו הראשונים בחלוקי הוסתות, שאני אומר אין וסת אלא להפלגה שוה לפי שהאורח בזמנו הוא בא מתמלא ונופצת לזמן הקבוע שכן טבען של בני אדם, עכ"ל. ולמעשה בסוף דבריו חש הרמב"ן לדעת הראב"ד והתוס' [אע"פ שכתב שדעת הרמב"ם דליכא וסת החודש], וסתם נמי כדבריהם בהלכות נדה שלו (פ"ה הי"ב).[2] ועיין בתוס' רי"ד שמפרש הסוגיא דדילוגין בסתמא כדעת הרמב"ן.

הנה אף שלהלכה נדחו דברי הרמב"ן, מ"מ לכאורה הדבר ברור שאם נדון בוסת ההפלגות ווסת החודש איזה מהן יותר שכיח, שכל הראשונים יסכימו שהפלגות ינצחו, דאל"ה אמאי הוצרכו להביא ראיות לוסת החודש ולמה לא אמרו שמסברא הוא נלמד מוסת ההפלגות,[3] ועוד שאם באמת הוא שכיח כמו וסת ההפלגות, איך נעלם מציאות זה מעיניו של הרמב"ן ולמה תמה על הדין.

ונראה דמהאי טעמא גופא הוצרך הראב"ד להביא ראיה שחוששת לוסת החודש, ולא רק לרווחא דמילתא כמש"כ הלחם ושמלה. אלא שלפי"ז קשה לדידן, כי כבר העיר הלחו"ש עצמו שדעת רוב המפרשים דהך ברייתא שהביא הראב"ד סייעתא ממנה, איירי בהפלגות, ומאין למדו הטור והמחבר לחוש לוסת החודש, הרי גם הם פרשו הך ברייתא כהנך מפרשים – עיין ט"ז וש"ך בסעיף י"ד.

וחשבתי שנרויח אם נלך בדרך הש"ך (סק"ל) דס"ל שיום החודש הוא עונה בינונית, כי כבר שנינו בפרק כל היד (דף טו.) אמר ר"ל משום רב יהודה נשיאה והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה, ע"כ, וא"כ יש לחשש של יום החודש מקור בתלמוד.[4] אבל כנראה שאין זה שֹׁוֶה כי איך יתכן לומר שמן הסתם תראה אשה ביום החודש שלה בין מלא בין חסר אחרי שכבר העיד הרמב"ן שזה רחוק במציאות.

אמנם עיין בערוך השלחן (סעיף ה-ח) שהוא מסכים לדעת הש"ך אלא שבתוך דבריו מצדד שאף אם נאמר כן שיום החודש שוה לעונה בינונית מ"מ דלמא אין ל' יום לאו דוקא וכמש"כ הש"ך, אלא יום החודש לאו דוקא, ועיקר החשש של יום החודש אינו אלא שתחוש ליום ל"א מראייתה, ובאמת אין אנו חוששין בפעם אחת ליום החודש כלל. ואלו דבריו שם: ואם לא נראה לרבותנו שיהיה זה תלוי בזמן קידוש החודש נאמר להיפך דהוסת הוא ליום ל'[5] ואלו שכתבו לשון חודש ג"כ כוונתם כן וסירכא דלישנא נקטו משום דסתם חודש ל' יום, עכ"ל. וזה ודאי יותר מתאים למש"כ.


[1] באמת אני נבוך בדעת התוס' שפרשו הך גמרא בוסת החודש, ועיין ברמב"ן שם שפירש דמיירי בהפלגות, ולכאורה דבריו ברורין מאד, כי ר"פ שם רוצה להביא ראיה דאזלינן בהפלגות בתר יום הראויה לראות, והנה איך יעלה על הדעת שיהיה מיום החודש ראיה להפלגות לענין זה, הא ביום החודש מובן מעניינו דאזלינן בתר יום הראויה לראות כי היום הוא הגורם ולא ההפלגה, וכשבא רב פפא להוכיח דאף בהפלגות אזלינן בתר יום הראויה לראות, ע"כ שאין דעתו להוכיחו מציור של וסת החודש, דא"כ הרי אין הנידון דומה לראיה.
[2] ועיין בבד"ה (בית ז שער ג) שמכח קושיית הרמב"ן עשה הרא"ה כעין פשרה וכתב שקובעת ליום החודש אבל רק משעת המולד, ואין אומרים דשיפורא גורם [ודבריו הובאו בש"ך סימן קפ"ט סקי"ב], ודלא כהרשב"א במשמרת הבית שם.
[3] ולע"ד נראה לומר כי אפשר שהראשונים והרמב"ן לא פליגי בסברא אלא שהם לא רצו לדחות הסוגיות דמשתמעין דאיכא וסת החודש.
[4] אף שאין זה מוכרח ממש, כי אפשר דקאי על וסה הרגיל לה ודלא כפרש"י – עיין כו"פ.
[5] לכאורה צ"ל ליום ל"א, כי כן מבואר בדבריו שם דס"ל הכי וכדעת הש"ך.

2 comments:

  1. what is the question? I have heard this before that the day of the month is what matters according to some opinions. I did not know or i forgot i was based on a raavad

    ReplyDelete
  2. The question is what is the source/logic that once should have to be חושש for the day of the month before it is a וסת קבוע. The standard understanding is that there are three חששות of days that one has to be חושש for: הפלגות, עונה בינונית, and יום החודש. The opinion of the Shach is that עונה בינונית really is the יום החודש. My question is simply what is the source for יום החודש. A gemara I do not believe you will find me. A rishon, maybe. But the Shach already dealt with the rishonim and said they all hold like him, so you will be hard-pressed to find me a good raya. I have to take down this post to revise and add to it, but I hope to repost soon, and I'd appreciate any thoughts and/or discussion in the interim.

    ReplyDelete